17 בנובמבר 2013

נאחזת בציפורניים: china glaze texture- in the rough

אם הייתן אובססיביות אלי כמו שהייתי רוצה שתהיו- וודאי הייתן שמות לב לאי התאמה צורמת ביותר בין דף הפייסבוק שלי לבין הבלוג:
מבחינת קוראות הבלוג שלא השכילו לעשות לי לייק בפייסבוק אני יכולה להיות בקלות גם עובדת אדמה למחייתי והציפורניים שלי כנראה יראו בהתאם,
בעוד שעוקבות הפייסבוק יודעות גם יודעות שלקים מעניינים אותי לא פחות מאיפור.

אז בשעה טובה החלטתי שיש מקום לפינה קטנה של לקים גם כאן בבלוג, אז הנה היא בגרסת הפיילוט- "נאחזת בציפורניים":

china glaze- in the rough

14 בנובמבר 2013

פוסט-אורח על צרכנות מוסרית ועל ההתפתחויות המשמחות בסין

הולה פרחולות,
ברוכות הבאות לפוסט-אורח הראשון מסוגו בבלוג שלי.
נורא רציתי להשתפך כאן על מקומה של האורחת בחיי אבל נראה לי שהכתבה שלה מספיק מקיפה כדי שכל מילה נוספת תהיה מיותרת
אז בלי יותר מדי קשקושים קבלו את האורחת המקסימה שלי-מאיה: 

6 בנובמבר 2013

cream blush- bourjois כי קניות אימפולסיביות לא תמיד נגמרות בבכי

כל כך קל לי ליפול כשזה מגיע לסמקי קרם:
הם כל כך... 
סמוקים. 
וקרמיים. 
איך אפשר להגיד להם לא?!

כשבורז'ואה יצאו עם ארבעה סמקי קרם ממש לא מזמן לשוק (וכשאני אומרת שוק אני לא מתכוונת חלילה לישראל) לא ממש התעניינתי בהם באופן אקטיבי.
איך הגעתי למצב שרכשתי שניים מהם אתן שואלות? טוב, התשובה הרגילה- קנייה אימפולסיבית.
נפלתי לאחד המבצעים בASOS ולקחתי לי את מס' 1 nude velvet ומס' 3 rose tender בלי כמעט לעשות שיעורי בית.

cream blush bourjois- nude velvet and rose tender

31 באוקטובר 2013

זה חי!!! וזה כותב על מוצרי איפור לעיניים שהוא אהב לאחרונה

OMG it's alive!!!
אני מאמינה שזה מה שכולכן אמרתן כשראיתן את הבלתי יאומן- פוסט חדש.
עקב ריבוי המטלות שלי בתקופת הלימודים משולב עם חלוקת הקשב הגרועה שלי והצורך לחפור עוד ועוד ועוד... קרה ולא פרסמתי בבלוג הרבה זמן.

המסקנה המתבקשת היתה יחידה- או שאמשיך להגסיס את הפינה שלי ברשת לאט לאט או שאני חייבת ללמוד לכתוב רשומות יותר קצרות וקלילות.
אז ברוכות הבאות לנסיון הראשון- צ'ק צ'ק one two מתחילים:

זה לא המבט חודר, זה האיפור

זה איפור עיניים, בטח זיהיתן בעצמכן. המוצרים בהם השתמשתי אהובים עלי ולכן מלבד להתאפר איתם גם אספר לכן מה הם ומה הם עשו שככה הם זכו באהבתי:

10 באוקטובר 2013

"כמה זה בפגישות של פסיכולוג?"

אני ואחותי, אנחנו קצת העתק אחת של השניה, חוץ מתחום אחד:
אם תביאו לי ולה תקציב מוגבל היא תחזור עם משהו אחד יקר וממתותג ואני לעומת זאת אחזור עם שקיות של עודפים, חברות עלומות ובעיקר קניות מחושבות מהאינטרנט.
אבל מדי פעם גם פרחולתכם רוצה משהו יקר, אבל הווו ילדת השואה שבי מרעיפה עלי יסורי מצפון כאילו היו קליפות תפוחי אדמה (כלומר בשפע).

היום כשנכנסתי לחנות מסויימת ורציתי מגפיים מסוימות (כבר אמרתי שאופנת חורף 2014 קוראת לי buy me) שעלו יותר ממה שסטודנטית נטולת עבודה לכמה שנים הבאות יכולה להרשות לעצמה ישר התקשרתי לאחותי בידיעה שהיא תדע איך לשכנע אותי,
ואכן- היא שלפה את התותחים הכי כבדים שיש במשפחה שלנו ואתן הראשונות שעומדות לשמוע עליה חוץ מאישתי האפלטונית:
אז התקשרתי אליה, נקבתי במחיר והיא ענתה לי "נו, כמה פגישות של פסיכולוג זה, 3? 2 כשזה אחד ממש נחשב בת"א??? ואת לא הולכת לפסיכולוג אז בקיצור- תתחדשי"

מה פרוייד היה אומר על זה?! וכמה פגישות איתו שווה המעיל שלא קניתי?? 

6 באוקטובר 2013

smells like teen spirit- מדריך לאיפור בהשראת טרנד הגראנג'

עד לפני חודשיים לאהוב גראנג' היה סוג של אוף-מיינסטרים, האמת היא שאי שם בשנות התשעים בסיאטל גרנג' היה הכי רחוק מהשוליים, זה היה סוג של פופ, והיום סופסוף אחרי 2 עשורים המילה גרנג' סופסוף חוזרת לאור הזרקורים והפעם זנחו את המוסיקה ולקחו רק את הסטייל, ובעיני- טוב שכך (מי אמר מטאליסטית מתנשאת ולא קיבל?!)

מטאליסטית מתנשאת או פרחה בהחבא- תמיד נאמנה לאופנת הגראנג'

12 בספטמבר 2013

שעירה לעזאזל- מוכנות להשתתף בניסוי?? (פינוק שווה לקוראות הבלוג בפנים)

***בסוף הרשומה מחכה מתנה שווה לקוראות הבלוג, אם לא ניחנת ביכולת לדחות סיפוקים את מוזמנת לדלג ישר לשם***

הומינואידים, קופי אדם, או באנגלית- apes. על-קבוצה שאנחנו ("הומו ספיאנס ספיאנס" למי שלא עוקבת..) משתייכים אליה.
הבה נכיר רגע את הנקבות האחרות שחולקות איתנו את אותו המסלול האבולוציוני:

השימפנזונת הענוגה מגן החיות התנ"כי (אם אתן רוצות להזמין אותי לדייט- זה המקום!)
הגורילה עושה שק-קמח (כמה מאמצים נדרשו ממני כדי לא לכתוב "אבויויו")
אורנגוטן מנשנשת באלגנטיות

הומו ספיאנס ספיאנס משכשכת במקור מים טבעי
נלקח מקטלוג הקיץ של H&M

8 בספטמבר 2013

הבהלה לזהב גרסת הציפורניים

גם בחורות זעקניות וטראשיות כמוני (וכמוכן) צריכות לק ניוד, אבל מה נמשח על ציפורננו- לק חתונתי מצ'עמם?! לא ולא.. (אוקי, לפעמים כן. אבל בשביל הרשומה הזאת נניח לרגע שלא)
הכי ניוד שתראו על ציפורניי זה זהב:
הצבע השקט הכי רועש שיש, הניודי הכי בולט שיש, הגוון הרגיל הכי אדג'י שיש. אוי כמה שאני אוהבת זהב!
עד לפני לא הרבה שנים הייתי בטוחה שאני בכלל בנאדם שאוהב כסוף, אבל לצערי ולצער חשבון הבנק שלי ככל שאני מתבגרת אני מתחילה להבין יותר את האהבה לזהב.
מסתבר שזהב זה טעם נרכש

וגם אני רכשתי אותו. אוהו ועוד כמה רכשתי אותו! אתן עדותיי שלקים זה הדבר הכי זול שאפשר לרכוש ולקרוא לו "זהב", אז בואו נעזוב לרגע את התכשיטים ונתמקד בו, למען מספר הספרות לפני הנקודה העשרונית בחשבון הבנק שלנו ירבו כרימון.
הבהלה לזהב:

gold glamour ג'ייד, מס' 332 של קרליין,מס' 87 של ביוטיקייר, antique brooch- סיאטה

31 באוגוסט 2013

נפטרת מקללת הtravel light, או לפחות מנסה...

יש לי בעיה, או יותר נכון עוד אחת:
בתור ילדה לא הסכמתי ללכת לחוג בלט, גם לא קרמיקה ואפילו לא צופים. החוג היחיד שתפס אותי היה סיירות.
אם נתקלתם אי שם בשנות ה90 המאוחרות בחבורת ילדים מטונפים באוטובוס, על גבם תרמילים יותר גדולים מגופם שמעלה ריח שעשה לכם תסמונת פוסט טראומה- אולי אני הייתי בינהם.
בסיירות התחרות המפורסמת משחר ההיסטוריה המוכרת כיום בשם "למי יש יותר גדול" התבטאה בעיקר ביחס הפוך לציוד שלקחת עימך לטיול.
אני לא מדברת על לוותר על שמפו ומרכך אלא יותר לכיוון של לוותר על גרביים להחלפה. בטיול של שבוע. שכל יום הולכים בו 30 קילומטר.
אני לא מדברת על להוריד מרשימת הקניות חטיפים, אלא על להתקיים בוקר צהריים ערב מחלוקי נחל מרוחים בטחינה.
זה לא רק שלא הבאנו אוהלים אלא דאגנו ששק השינה שלנו יוכל להדחס אל תוך ביצת הפתעה ז"ל.

מכאן
כשרון מבוזבז בדחיסת שק"שים

וכיום זה לא סוד שגדלתי להיות פרחולה לתפארת, אבל שריטת ה"travel light" נשארה חרוטה בעמקי נפשי.
אחרי כמה טיולים בורגניים שבהם ספגתי לא מעט ירידות קטלניות מחברים שלי אני מתחילה להפנים שמחוץ לסיירות מי שיש לו יותר גדול זה מי שיש לו יותר גדול, ולא להפך.

16 באוגוסט 2013

בעיקר על שמפואים, אבל לא רק. והזוכה בהגרלה

הרבה זמן חשבתי שאין לי דרישות יותר מדי גבוהות לתמרוקי המקלחת שלי.
אני חושבת שהתחלתי להבין שאני טועה כשראיתי מקלחות של חברות וראיתי שם שמפו, מרכך, וסבון ומצאתי את עצמי תוהה איפה הן מאחסנות את שאר הדברים. מסתבר שאין "שאר הדברים". הזעזוע!!
אבל גם אני, בחורה פשוטה אנוכי, ומה שחשוב לי במוצרים שבהם אני משתמשת זה שהריח שלהם יהיה נעים (לא פשוט) ושלא יהיו אגרסיבים עם העור ובעיקר עם השיער והקרקפת (כמו שכוורת אמרו פעם- שיערה הנושר התרומם ועף לו ברוח) ובגלל זה אני מוצאת כי רוב המוצרים אצלי נטולי חומרים משמרים (פרבאנים מה שנקרא) ונטולי SLS שהוא חומר מקציף שקצת אגרסיבי לעור.

וילון מקלחת של הטבלה מחזורית- לא צריכה יותר לקרוא את המאחורה של השמפואים!

4 באוגוסט 2013

מדריך איפור, הפעם בסרטון

פרחולות יקרות שלי, אני מוכרחה לציין שזאת אחת התקופות הטרופות בחיי. כבר עברתי את השלב שבו אני מתנצלת על ההיעדרות ועברתי לשלב שבו אני אומרת הבה נקווה כולנו שאני אצא חיה מתוך כל הלחץ הזה ואחזור מתישהו לרמה כזאת של שפיות בה אוכל לכתוב.

אבל למרות הכל (ואולי בגלל הכל) אני עדיין נמצאת בפייסבוק, מעלה לכן מדי פעם איפורים שלי.
איפור אחד גרף תשומת לב מיוחדת, ואפילו ביקשו ממני לעשות סרטון שיסביר איך עשיתי אותו:
היה להיט בפייסבוק, בפועל נעשה בלי מברשות באישון לילה

17 ביולי 2013

הילד עם הבוגי, צא מהמים! מדריך מלא תלונות לאיפור סופר עמיד

לפני כמה זמן הייתי עם אישתי (האפלטונית) בים.
אני והים יש לנו יחסים מאוד ברורים. אני לא סובלת אותו והוא לא סובל אותי, אנחנו נפגשים פעם בשנה כמו שנפגשים עם משפחה מורחבת- כדי לסמן וי ולשכוח מזה עד שנה הבאה.
השקיעות אינן רומנטיות לטעמי כשאת במלחמה מכורה מראש נגד חול מגעיל בין אצבעות הרגליים,
והלחות התלאביבית שגורמת לך לתהות האם כבר קפצת למים ופשוט שכחת..?
שלא נזכיר את ה"כוסיות" (פייי תמר איך את מדברת?!) שגורמות לאשכנזיה לבנבנה וקטנטונת כמוני להרגיש כאילו אסור לה להסתובב בחוף בלי השגחת ההורים,
וההליכה המסכנת חיים בין שחקני מטקות שאף אחד לא בדק כמה הם טובים במה שהם עושים לפני שהתחילו להעיף באין מפריע כדורים קטנים וקטלניים במהירות של 50 קמ"ש בין עוברי אורח תמימים.

מאוד כיף בחוף הים, כן...

27 ביוני 2013

הולכת לישון עם אחד ומתעוררת עם אחר

קודם כל תפסיקו מיד עם המחשבות המלוכלכות האלו, בקטע הזה אני הולכת לישון עם שניים וקמה עם אותם השניים בדיוק, ושניהם שעירים מאוד: בן הזוג והחתולה.

אני דיברתי על הקרמים שלי. 
כבר זמן מה אני סופר מרוצה מקרם היום וקרם הלילה שלי אז חשבתי למה לא לחלוק את זה איתכן?!

הולכת לישון עם אחד ומתעוררת עם אחר
מאזן לחות של פראש לוק וקרם ויטמין K של רביבה

16 ביוני 2013

מדריך- כיצד לזהות בלוגרית בתקופת מבחנים?

פרחולות! לונג טיים, אה?
הכנתי במיוחד בשבילכן מדריך, אבל זה לא סתם מדריך- זה כנראה המדריך הכי פחות מועיל שקראתן בבלוגי האיפור.
אז קבלו אותו-

המדריך לזיהוי בלוגרית בתקופת מבחנים:

הכנסו לבלוג של הבלוגרית שתרצו לדעת האם היא בתקופת מבחנים
  • האם הפוסט החדש ביותר שלה נכתב בסמוך לקום המדינה (או לפחות זה מרגיש ככה)?
  • פוסט חדש! "DIY- מסיכת יופי מחומרים שאפשר למצוא בביצת החולה"

29 במאי 2013

לא לערפדים בלבד

הגיע הזמן להוציא לאור את האובססיה הטיפוחית הגדולה ביותר שלי, וזה די אירוני להשתמש בביטוי "להוציא לאור" כי האובססיה הטיפוחית הגדולה ביותר שלי היא לא "לצאת לאור".
עוד כשהייתי מתבגרת מטונפת (כן, היה לי שלב כזה. אחותי לא שוכחת לי אותו) יש דבר אחד שבחיים לא ויתרתי עליו- מקדם הגנה מהשמש.
הSPF שאף לאינסוף, הרווחים בין ההתמרחויות הלכו וקטנו עם הזמן ובכלליות החשבתי שזה מה שיקרה אם לרגע אוותר על המעטה השומני (דאז) שנקרא קרם הגנה מהשמש:


גם לא חושבת על שמש בלי לשים מקדם הגנה!
מזהות את הסרט? זה לא קשה. אחד מהסרטים האהובים עלי

23 במאי 2013

הפקת בלוגריות-והפעם "קיץ". בזירת הפשע נמצאו עקבות של שימר על כל הקירות

לקח לה 9 פוסטים מרגע שהתחילה לכתוב את הבלוג עד שפירסמה סופסוף תמונה של עצמה מאופרת.
9 פוסטים יותר מדי, ובפוסט העשירי אני והשכן התאהבנו. 
אתם חושבים ש9 פוסטים זה הרבה לחכות?!
מה תגידו על זה: הצעתי לה לבוא אלינו לפטיו להפקונת (כמו ההפקונת שעשינו עם שנטי) בתחילת מרץ, וכמו שכבר נחישתן היא נתנה לי לחכות.
אבל לא נורא, כשזה באמת נחוץ אני יכולה לגרד סבלנות מאיפשהו, אז גירדתי.
איפשהו לקראת סוף מאי, בג'סטה חינוכית מהחיים, הסבלנות סופסוף התבררה כמשתלמת והבלונדה שאנחנו מכירות כ"איפורומניה" (ומי שלא מכיר שילך להכיר ) הגיעה לירושלים ורק בגלל השעה המוקדמת נחסכו ממנה צרחות ההתלהבות כי בשעת בוקר מוקדמת אני לא מתלהבת אפילו מהבלונדינית הכי הורסת ובידה סלסילה מלאת גורי חתולים פרוותיים (מה גם שלא היה לה סלסילה מלאה בחתולים, אז זה דווקא אני סיפקתי).

גם הפעם הרעיונות זרמו בכיוון מראה הדוגמנית והנתונים היו בלתי קודרים בעליל- בלונדינית, עיניים כחולות, חיוך בשרני ומראה שזוף. החיבור עם הטרנדים הקיציים היה מיידי

מאפר-קוב לובס

15 במאי 2013

סמקים מהקולקציה TEMPERATURE RISING ואיפור של השכן

איזה כיף שאין רעיון לכותרת..? הידד לכותרות שהן תקציר!
חג שמח פרחולות יקרות, התכנסנו כאן היום כדי לדבר על הסמקים מהקולקצייה הקיצית של מאק temperature rising.
אני כידוע לא קונה מוצרים שנוסו על בעלי חיים אבל אין זה אומר שאסור לי לדרדר עד עפר (או אפר..? איל הביטוי הזה הולך? אוי ואבוי) את שכני היקר לקניות ללא מעצורים (זה באמת מה שקרה. אבל אני בטוחה שקוב קצת מרוצה אפילו אם לא יוכל לקנות פת לחם כל החודש)
אז כחלק מאוד קטן במסע הבזבוזים הפאסיבי שלי קפצנו לסניף של מאק לבדוק את הקולקציה הנ"ל.
קוב מיד רצה את הסומק הקורלי בסדרה וכמעט שלח ידו גם לרביעיית הצלליות, כמעט נתתי לו פליק על היד ואמרתי לו שבמחיר הזה אפשר לקנות בערך 25 צלליות של אורבן דיקיי ושלא יעיז לגעת בקווד הזה, אבל הסומק השני לעומת זאת.. איך אפשר לעמוד בפניו? ורוד סגול בוהק, לא משהו שרואים כל יום ובדיוק בגלל זה יש קולקציות מוגבלות.
אז קרה שלבלוגרית נטולת אכזריות שכמותי בכל זאת יש דרך לסקור את הסמקים בקולקציה החדשה, ותודה לשכן.


temperature rising blushers
מימין ripe for love
משמאל hot nights

3 במאי 2013

איפור עיניים עם מברשת אחת?! Challenge accepted!

 כמה מברשות צריך כדי לעשות איפור עיניים מלא?
לא "כמה מברשות אפשר", אני יודעת שאתן יכולות להצליח גם עם 25 מברשות שונות, עד כמה אפשר לצמצם את כמות המקלונים השעירים האלו, נניח כשרוצים לארוז לטיול?

כשקיבלתי מפארן מברשת עיניים דו צדדית הבנתי בין השורות של העלון שבחברה טוענים פחות או יותר שאפשר לעשות עם המברשת הזאת איפור עיניים מלא, כולל איליינר וגבות.
לא, ברצינות... היתה שם
רשימת שימושים כ"כ מכובדת שאם חבר שלי היה עושה את כל הדברים האלו הייתי גוררת אותו כבר מזמן לחופה
אז מה כבר יכולתי לעשות..? קיבלתי על עצמי את האתגר

איפור עיניים עם מברשת אחת?! Challenge accepted


29 באפריל 2013

להקל על הפרידה עם שפתון

אני שונאת פרידות, ובייחוד פרידות כואבות כמו זאת
אין לי מה להגיד, הלוואי שיכולנו להישאר קפואים ברגע הזה, הלוואי שיכולנו לעצור את השעון,
אם הייתי יכולה הייתי עוצרת את סיבוב כדור הארץ סביב השמש בשביל לא להגיד לשלום (וזה היה מערער את כל חוקי הפיזיקה אבל לא אכפת לי)
ואני יודעת, אני יודעת שעוד נתראה. אבל הזמן הזה בנפרד פשוט נראה לי ארוך כמו נצח.
אני לא יודעת מה יקרה הלאה בחיי, באמת שאני לא יודעת. כמו שאני מכירה את עצמי בטח אסגר בבית מדוכאת, אשנא גם את השמש. אנסה להסתפק בתחליפים עלובים שאף פעם לא יהיו כמו הדבר האמיתי, אסתכל על התאריכים חולפים ואחכה לרגע המקרי שבו דרכנו יצטלבו שוב.

שואלות את עצמכן למה אני כזאת דרמטית..? סתכלו החוצה! השמש מאירה והציפורים מצייצות! היש יותר מדכא מזה?! החורף נגמר.
מכאן

7 באפריל 2013

ינוחו על משכבם בשלום חלק ב'

בתור בלוגרית אני חייבת לציין שאחד המלכודות העצמיות המסוכנות ביותר זה לעשות פוסט שבכותרתו מצוי הביטוי "חלק א'", ברגע שמילה וחצי אלו יצאו מפיך את מחוייבת לנצח לעשות את חלק ב', אפילו שאין קוראת אחת לרפואה שזוכרת בכלל על מה דיברת. את עדיין מחוייבת וכבולה עמוק בתוכך.

הקשישים

אז קבלו את חלק ב' ביצ'ז ושחררו את נפשי המעונה.
בפוסט הקודם היה לנו מקרה של פודרה  twice dead, שני סיפורי אהבה- האחד זול והשני פחות, וגם מוצר שהשלכתי לזבל בעודו מלא מרוב אכזבה.

30 במרץ 2013

על רכישות שהתגלו כשוס אמיתי בניגוד לכל הציפיות

לכולנו יש מוצרים כאלו:
כשקנינו אותם חשבנו שזה רגע קטן קטן בדפי ההיסטוריה, אולי אפילו לא התלהבנו מהם באמת אלא רק רכבנו על כנפי המבצע או החשק (התמידי) לבזבז
אבל הקניות הקדושות הללו, אורם מפציע לאט.
מתוך בליל המוצרים ש15 דקות תהילתם יעברו, עוברים, או עברו... רק הם נראים כאלו הזמן רק משביח אותם, ורק ניסיון של חודשים או אפילו שנים יחדד בנו את הידיעה שאין להם תחליף בעולם כולו.
רכישות כאלו, שכל מה שנשאר לנו לעשות זה לחזור אחורה בזמן לרגע הגורלי בו קנינו אותם ופשוט לנשק את עצמנו-של-אז בהכרת תודה אמיתית!

אז הנה חלק מהדברים שנמצאים ברשותי כנראה רק בטעות, כי ברגע שקניתי אותם לא ממש הבנתי איזה מקום הולך להיות להם בחיי האפורים:
האחד והיחיד, אולי הדבר הגשמי האהוב עלי ביותר

27 במרץ 2013

לפעמים כל מה שבלוגרית צריכה זה רק שתי כאפות

***הפוסט הזה מאוד לא פוליטיקלי קורקט וגם אין בו טיפת איפור. אם מישהי מכן מחפשת רק את אלו אז 'צטערת, תחזרי בפוסט הבא***


חג שמח קוראות יקרות שלי, פרחולות בהחבא (או לא בהחבא) שלי,
לכבוד חג החירות כנראה שהייתי חייבת להמציא לעצמי קצת כבלים שאוכל גם להשתחרר מהם ולהרגיש קצת את רוח החג, הרי איכשהו לארוחת ליל הסדר הברזתי בטעות, ואין ספק שלהצליח לצאת עם רוח חיים מסדר פסח זו בהחלט משימה לא קלה שמסמלת בהצלחה יתרה את היציאה מעבדות לחירות.
אז הייתי חייבת למצוא משהו אחר, ובשעות הקטנות של הלילה המשהו האחר הזה מצא אותי:
פתאום הבלוג כבר לא היה נראה לי כמו מקום קליל לשפוך בו את כל הגליטר הורוד שמצטבר בנפשי במהלך חיי האפרוריים אל הדפים עטורי החתולים והצלליות הללו, פתאום הבנתי שעם הזמן הפכתי קצת לעבד של הבלוג שלי.

מקור

17 במרץ 2013

חפוז אביבי עם השכן

שבוע טוב לכולן,
אני פסתי מן העולם הזה, מנסה להשמיע קול מדי פעם אבל המידי פעם האלו הולכים ומתרווחים אחד מהשני, פויה לי.
ואפילו לא הזכרתי את רשימת הפוסטים בבלוגי האופנה והטיפוח הישראלים שאני עוקבת אחריהם באדיקות שהולכת ומתארכת ועושה לי עיניים שרק אפסיק כל דבר אחר ואשב לכמה שעות לקרוא אותם, אבל בנתיים אני מצליחה לרסן את הפוסטים הלוחצים-משהו האלה, והזמן הפנוי שלי עוד יגיע בסופו של דבר ואז אעשה את מה שאני הכי אוהבת לעשות עם הזמן הפנוי שלי- לבזבז אותו לריק מול מסך המחשב.

שניה לפני ששקלתי להפסיק עם כל הלימודים ופשוט לפתוח קיוסק, או לחילופין להתחיל ללחוץ על הבנזוג שיעשה כבר משהו דרסטי כדי להתעשר ולהפוך לשוגר דדי המיוחל... אז שניה לפני שכל זה קרה הבנתי שאני צריכה הפסקונת וקפצתי לדלת ממול ונפגשתי עם קוב לצהריי שישי של איפור נסיוני ופסטלי לצד ריכולים וגלונים של קפה, התוצאות לפניכן:


7 במרץ 2013

משקפופרית- צללית כבר הנחת היום?

יש לי משקפיים.
הם לא באו לי בקלות, הייתי צריכה מאוד להתאמץ (גם הזכרתי את זה כאן, בין יתר ההתוודויות שלי)
במשך שנים הלכתי לאופטומטריסט, הקראתי מספרים מהמקרן ממול, קיוויתי וקיוויתי שאולי הגיע הרגע ויש צורך במשקפיים. לא ויתרתי, התמדתי למרות שנחלתי כשלון אחר כשלון ולבסוף ההתמדה אכן השתלמה.
בגיל 16 בערך סופסוף בישרו לי את הבשורות המשמחות. אני צריכה משקפיים, יאי!!
לדעתי זוג משקפיים נכון ומתאים הן אביזר שמחדד את הפנים, מחמיא להן, וגם כבונוס- הדרך הקצרה ביותר, הפשוטה ביותר והכי פחות בוטה להפוך בין רגע לבחורה נוטפת סקס.

סוף סוף הן שלי, בזכות ולא בחסד


2 במרץ 2013

ינוחו על משכבם בשלום חלק א'- מילות פרידה למוצרים שסיימתי

התכנסנו (יותר נכון התכנסתי, למרות שקשה להתכנס לבד) כאן היום כדי להיפרד פרידה אחרונה ממוצרים, חלקם מתו בשיבה טובה וחלקם נפטרו בדרכים נוראיות.

אז אם אתן רוצות לשמוע על חייהם עד הסוף המר, או עד הנטישה הכואבת, המשיכו לקרוא:

R.I.P

25 בפברואר 2013

לכבוד היומולדת- וידוייה של בלוגרית

גם כותבת הבלוג הינה בת אנוש, גם במימד שלה הזמן חולף, גם לה אם שממנה הושרצה אי שם מזמן, מפתיע אה?
היום אני חוגגת רבע מאה, חצי יובל, וגם 25 שנה לקיומי, 3 באחד.
לכבוד זה שגם אני בנאדם ולא מתקיימת רק מאיפור וטיפוח, בשביל איפור וטיפוח, ובזכות איפור וטיפוח (טוב, יש כאלו שיחלקו עלי) אני חושבת שהגיע הזמן לספר לכן קצת על עצמי.
השם הוא תמר, למרות שכל מי שמכיר אותי מתקופת גיל ההתבגרות הפוחזת מכיר אותי בתור שורטי, אללי איזה שם חסר מעוף. למזלי האשמה על בחירת הכינוי אינה מוטלת עלי וכיאה לכינויים הוא בחר אותי ולא אני אותו.
הכינוי הזה בהחלט לא היה מופרך, לא אז ולא עכשיו, שכן כולי מטר וחצי ולצערי גמרתי להתפתח אנכית (אם כי אופקית עדיין מתפתחת).
הפתרון היחיד שיש לאנשים בגובה שלי זה נעלי עקב, ונעלי עקב זה יפה. מאוד יפה. רק לא עלי. אני, תמר המכונה שורטי, מטר וחצי של קשיחות ומגניבות, לא נועלת נעלי עקב. מעטות הפעמים בחיי שלבשתי בפומבי נעלי עקב. אני בשבילי רק סניקרס, והרבה מהם. זו הסטייה שלי בתחום ההנעלה. הייתי אומרת לכן כמה זוגות סניקרס יש לי אבל אני מתביישת מהמספר. שהולך וגדל משום מה

על שלושה דברים עומד העולם: סניקרס, חתולים ואיפור (שלקח יום חופש מהבלוג לכבוד היומולדת)

19 בפברואר 2013

דיופים בהכשר הארנבנות

גם לארנבונים מגיע יום חופש, אז לובה ומרים, בלוגרית מקסימה וולוגרית נהדרת בהתאמה, החליטו להכריז על היום כיום חופש לארנבונים והזמינו אותי ועוד בלוגריות איפור טיפוח ואופנה להשתתף במייזם.
המטרה- פוסט נטול אכזריות.
אז קודם כל שלחתי את כל הארנבים שלי ליום כיף, עטופים בסוודר ובתיקם כריך (פולניה או לא?!) וניגשתי לעבודה.
המטרה היתה למצוא דיופים (מוצרים שונים שנראים אותו דבר) נטולי אכזריות למוצרים אכזריים.
לפני שנגשתי למחקר והתחלתי בכלל לפזר אבקות ולהילחם בשפתונים הייתי צריכה לעשות שיעורי בית-מי נטול אכזריות, ומה זה נטול אכזריות? נכנסתי לאינטרנט מקור כל הידע והתבלבלתי עוד יותר- יש חברות שמצהירות שהן נטולות אכזריות אבל הן בבעלות תאגיד שמבצע ניסויים, יש חברות שבוחרות להמכר בסין, שם החוק מחייב ניסויים על בעלי חיים למוצרי איפור וטיפוח, יש כאלו שמוכרות רק בהונג קונג שלא מחייבים ניסויים... אוי לי. למה הכנסתי את עצמי?!
בגלל שלא ממש ידעתי מה לעשות קראתי לבילי, משגיחת הכשרות החתולית של הבית (שהתלוננה אגב, שאין יום חופש לחתלתולים, ממש מסכנה, קשה לישון כל היום...) והיא פסקה- "אנחנו הולכות על ההכשר המחמיר ביותר! אחרי הכל הכסף הולך לכיס אחד שמן, ואם הכיס מממן ניסויים בבעלי חיים אז החברה מבחינתי לא כשרה" מילים שלה, אני לא אתווכח.

אז הנה בפניכן הממצאים- דיופים נטולי אכזריות, כשר בהשגחת הארנבנות הראשית: 
(השמות המדוייקים של המוצרים מצויינים בתמונות)

נתחיל עם לקים,  בקטגוריה הזאת הופתעתי מכמה שקל להפוך להיות נטולי אכזריות, ברצינות- הרבה יותר קשה למצוא מוצרים שנוסו על בעלי חיים!
קיבלו הכשר: chic הישראליים שסוגרים את הפער עם החברות הבינלאומיות מעונה לעונה, china glaze, ג'ייד (עם קולקציית חורף אליפות) Ciate ועוד.


אני בחרתי שלושה לקים שאני מאוד אוהבת של ORLY שהם כמובן קיבלו את חותמת ההכשר:



9 בפברואר 2013

קרמים קרמים תרדוף (ושני טיפים משני חיים ללילה)

נכון, ישנן תקופות לא עלינו שהההגדרה שלי לאסטטיקה, איך לומר?  מתגמשת. למשל עכשיו- אני לא מתביישת לומר אבל יתכן ולא ירדה ממני כל היום חליפת טרנינג כעורה, ככה זה כשלומדים למבחנים למשל, אבל לא רק! אחותי האהובה נמצאת בחופשת לידה עכשיו, וחוץ מהבת (המושלמת) אין מי שידרוש ממנה להראות כמו בנאדם. והקטנה עדיין לא גילתה את הביקורתיות שלה כנראה, להפך- ככל שהציץ יותר נגיש כך יותר טוב. גם אחותי, מיותר לציין כנראה חברה טוב טוב לבגדי הבית שלה.
אד קודם כל משפט על זה- כשמבלים הרבה בבית חשוב שיהיו בגדי בית יפים ואיכותיים, זה משהו שלא הייתי מתביישת להוציא עליו כמה מאות שקלים, מזל שאין לי זמן אפילו לרדת למטה ולבחור לי איזה שרוואל שיקי וסריג מחמיא וקואוזי (העיקר שזמן לכתוב פוסט יש לי)
אבל.
לא על זה התכוונתי לכתוב היום,
עכשיו כשכל השגרות שלי נפרמות אחת אחת אני מוצאת שעל שגרה אחת אני לא מוותרת אלא להפך- נאחזת בה ומשקיעה בה כפליים, כי יש ימים שהיא החיבור היחיד שלי לעלמה שהייתי לפני שהמבחנים השתלטו לי על החיים.
אני מדברת כמובן על שגרת הטיפוח שלי.

1 בפברואר 2013

אני והשכן עושים נסויים על שפנפנות, פרידה קאלו סטייל

מאיפה להתחיל?? יש כל כך הרבה דברים שאני פשוט רוצה לכתוב לכן בבת אחת. נראה לי שנלך על הסדר הישן והטוב הלא הוא הסדר הכרונולוגי:
מי שעוקבת ודאי שמה לב שאני תמיד מחפשת את מי לחלל עם מברשותיי, כי להתאפר זה כיף אבל לאפר אפילו יותר, וכמה פעמים ביקשתי שרק תתנדבו להיות השפן נסיונות ואני אעשה את כל השאר.
לבסוף נענו בקשותיי ונפלה לידי שפנפנה לניסויים שאתן בטח מכירות מהבלוג שלה.
את הרעיון להפקה קיבלנו כשישבנו קוב (השכן המאפר, שכבר ביקר בבלוג לא פעם) איתי הצלם בן זוגו, עומר בן זוגי שלצערי אינו שותף לתעשיית היופי ואפילו לא מרשה לי לעשות לו גבות, ואנוכי, אכלנו לנו ארוחת ערב דלוחה וריכלנו כמו חבורת דודות.
מפה לשם הגענו לדף הפייסבוק של שנטי המהממת, וברגע שאיתי ראה אותה עלתה לו לראש פרידה קאלו- הציירת המיוסרת בעלת הגבה והשפמפם הסקסי.

האישה והגבה- פרידה קאלו בפרוטרט עצמי


24 בינואר 2013

פלטה פושרת ומסקרה לוהטת באיפור היום

זהו יום עצוב גבירותיי, אם עד עכשיו היה לי תירוץ למה אני לא חורשת כימיה אורגנית ומשוואות דיפרנציאליות- עכשיו כבר אין לי. התחילה חופשת הסימסטר, ותאמינו לי שאין הקשר מטעה יותר בשביל המילה חופש, אולי רק חופשת לידה,
כי כל קשר בין מה שהולך לקרות החודש לבין חופש הוא מקרי בהחלט.

אבל אני בחורה אחראית אנוכי, וכבר הכנתי כמה אטרקציות בבלוג לזמנים קשים שכאלו, למשל הפקה הורסת עם בלוג שכן, הבלוג של השפנפנה. ואם לא ראיתן את הטיזר בדף פייסבוק של הבלוג תתביישו לכן ותעשו לייק לדף מיד!
אני מאוד אוהבת פלטות שאפשר לשלוף אותן מהמגירה ולהרכיב איתן איפור שלם. נדירות הפעמים שאני משלבת צללית אחת מפלטה באיפור של צלליות בודדות, ועוד יותר נדיר שאשלב שתי פלטות באיפור אחד. אולי זה עצלנות, אולי זה עניין של מה שרחוק מהעין רחוק גם מהיד. 
בגלל זה חשוב לי שפלטות, קטנות ככל שיהיו, יהיו שלמות ויעמדו בפני עצמן. זו אחת מהסיבות שנטשתי כ"כ מהר את הפלטה של MUA.


20 בינואר 2013

זה נגמר ביננו- MUA

קראתי להנאתי פוסט ששירי פרסמה על MUA בבוקר מרוח במיוחד (אין כמו הבקרים המרוחים האלו, בייחוד שמרוויחים אותם ביושר, מה שאי אפשר להגיד שקרה הבוקר לצערי) ופתאום הרגשתי נקיפות מצפון:
המילה האחרונה שאמרתי על MUA (שאפשר לקרוא כאן) היתה מאוד ראשונית וחביבה, ואיך אוכל לשלוח אתכן למבצע מפוצץ של 50% הנחה כנראה (ובבקשה אל תתפסו אותי במילה) לכבוד 50000 לייקים שMUA אוטוטו מקבלים בדף הפייסבוק שלהם, בלי לספר לכן מה דעתי על החברה הזאת אחרי 2 הזמנות וכמה חודשים של התנסות?!

בתמונה קבוצתית

LinkWithin

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...