מה הקשר בין פתח תקווה, מברשות איפור, געגועיי לבייקון ולוחמה בחצ'קונים? iHerb כמובן

וכמו כל רשומה- גם הפעם אתחיל בתלונות:
נגמרו המבחנים (אך בכל זאת נותרו כל המבחנים... מן סתירה מדכאת שכזאת), הריקנות מרימה את ראשה. רציתי למלא את החור הנפער בפוסט אבל צירוף מקרים מרושע שם אותי באמצע שום מקום בתנאי שטח מחפירים, כן- אני תקועה בפתח תקווה. ללא המחשב שלי, ללא האיפור שלי, ללא המצלמה שלי... למעשה אין זכר לציוויליזציה בעיר הרפאים הזאת

אבל זה מה שיש, ועם זה ננצח. או במילים אחרות: שוב אכתוב פוסטחלטורה, כמו כל כתביי האחרונים... איך אתן סובלות את הזלזול?! ועוד אוהבות את זה... (אני לא מתלוננת. הפעם)

רציתי לכתוב "לאחרונה נכנסתי לאטרף הזמנות מIHERB" אבל אז חשבתי על זה קצת יותר והבנתי ששגעת ההזמנות מעולם לא הורידה הילוך,
ולמרות הטירוף שאחז בי כבר לפני מספר שנים לאתר המכוער הזה, לא חלקתי איתכם מספיק ביקורות על המוצרים הנהדרים (או נהדרים פחות. ולמעשה על כל סקאלת הדעות, כולל היוצא מן הכלל: זה מסריח מדי בשביל לנסות, אלוהים שמישהו יקח את זה ממני!) ואולי הגיע הזמן. אם אתחיל לכתוב בהרחבה על כל מוצר זה לא יגמר לעולם. אני אבטיח שזה יגמר, אבל יותר לא תשמעו ממני אז הרשו לי להיות בעלת מודעות עצמית וללכת על הגרסא המקוצרת:

נאחזת בציפורניים: china glaze texture- in the rough

אם הייתן אובססיביות אלי כמו שהייתי רוצה שתהיו- וודאי הייתן שמות לב לאי התאמה צורמת ביותר בין דף הפייסבוק שלי לבין הבלוג:

מבחינת קוראות הבלוג שלא השכילו לעשות לי לייק בפייסבוק אני יכולה להיות בקלות גם עובדת אדמה למחייתי והציפורניים שלי כנראה יראו בהתאם,

בעוד שעוקבות הפייסבוק יודעות גם יודעות שלקים מעניינים אותי לא פחות מאיפור.

אז בשעה טובה החלטתי שיש מקום לפינה קטנה של לקים גם כאן בבלוג, אז הנה היא בגרסת הפיילוט- "נאחזת בציפורניים":

china glaze- in the rough

פוסט-אורח על צרכנות מוסרית ועל ההתפתחויות המשמחות בסין

הולה פרחולות,
ברוכות הבאות לפוסט-אורח הראשון מסוגו בבלוג שלי.
נורא רציתי להשתפך כאן על מקומה של האורחת בחיי אבל נראה לי שהכתבה שלה מספיק מקיפה כדי שכל מילה נוספת תהיה מיותרת
אז בלי יותר מדי קשקושים קבלו את האורחת המקסימה שלי-מאיה: 

"כמה זה בפגישות של פסיכולוג?"

אני ואחותי, אנחנו קצת העתק אחת של השניה, חוץ מתחום אחד:
אם תביאו לי ולה תקציב מוגבל היא תחזור עם משהו אחד יקר וממתותג ואני לעומת זאת אחזור עם שקיות של עודפים, חברות עלומות ובעיקר קניות מחושבות מהאינטרנט.
אבל מדי פעם גם פרחולתכם רוצה משהו יקר, אבל הווו ילדת השואה שבי מרעיפה עלי יסורי מצפון כאילו היו קליפות תפוחי אדמה (כלומר בשפע).

היום כשנכנסתי לחנות מסויימת ורציתי מגפיים מסוימות (כבר אמרתי שאופנת חורף 2014 קוראת לי buy me) שעלו יותר ממה שסטודנטית נטולת עבודה לכמה שנים הבאות יכולה להרשות לעצמה ישר התקשרתי לאחותי בידיעה שהיא תדע איך לשכנע אותי,
ואכן- היא שלפה את התותחים הכי כבדים שיש במשפחה שלנו ואתן הראשונות שעומדות לשמוע עליה חוץ מאישתי האפלטונית:
אז התקשרתי אליה, נקבתי במחיר והיא ענתה לי "נו, כמה פגישות של פסיכולוג זה, 3? 2 כשזה אחד ממש נחשב בת"א??? ואת לא הולכת לפסיכולוג אז בקיצור- תתחדשי"

מה פרוייד היה אומר על זה?! וכמה פגישות איתו שווה המעיל שלא קניתי?? 

הבהלה לזהב גרסת הציפורניים

גם בחורות זעקניות וטראשיות כמוני (וכמוכן) צריכות לק ניוד, אבל מה נמשח על ציפורננו- לק חתונתי מצ'עמם?! לא ולא.. (אוקי, לפעמים כן. אבל בשביל הרשומה הזאת נניח לרגע שלא)

הכי ניוד שתראו על ציפורניי זה זהב:

הצבע השקט הכי רועש שיש, הניודי הכי בולט שיש, הגוון הרגיל הכי אדג'י שיש. אוי כמה שאני אוהבת זהב!

עד לפני לא הרבה שנים הייתי בטוחה שאני בכלל בנאדם שאוהב כסוף, אבל לצערי ולצער חשבון הבנק שלי ככל שאני מתבגרת אני מתחילה להבין יותר את האהבה לזהב.

מסתבר שזהב זה טעם נרכש

וגם אני רכשתי אותו. אוהו ועוד כמה רכשתי אותו! אתן עדותיי שלקים זה הדבר הכי זול שאפשר לרכוש ולקרוא לו "זהב", אז בואו נעזוב לרגע את התכשיטים ונתמקד בו, למען מספר הספרות לפני הנקודה העשרונית בחשבון הבנק שלנו ירבו כרימון.

הבהלה לזהב:

gold glamour ג'ייד, מס' 332 של קרליין,מס' 87 של ביוטיקייר, antique brooch- סיאטה

בעיקר על שמפואים, אבל לא רק. והזוכה בהגרלה

הרבה זמן חשבתי שאין לי דרישות יותר מדי גבוהות לתמרוקי המקלחת שלי.

אני חושבת שהתחלתי להבין שאני טועה כשראיתי מקלחות של חברות וראיתי שם שמפו, מרכך, וסבון ומצאתי את עצמי תוהה איפה הן מאחסנות את שאר הדברים. מסתבר שאין "שאר הדברים". הזעזוע!!

אבל גם אני, בחורה פשוטה אנוכי, ומה שחשוב לי במוצרים שבהם אני משתמשת זה שהריח שלהם יהיה נעים (לא פשוט) ושלא יהיו אגרסיבים עם העור ובעיקר עם השיער והקרקפת (כמו שכוורת אמרו פעם- שיערה הנושר התרומם ועף לו ברוח) ובגלל זה אני מוצאת כי רוב המוצרים אצלי נטולי חומרים משמרים (פרבאנים מה שנקרא) ונטולי SLS שהוא חומר מקציף שקצת אגרסיבי לעור.

וילון מקלחת של הטבלה מחזורית- לא צריכה יותר לקרוא את המאחורה של השמפואים!

הולכת לישון עם אחד ומתעוררת עם אחר

קודם כל תפסיקו מיד עם המחשבות המלוכלכות האלו, בקטע הזה אני הולכת לישון עם שניים וקמה עם אותם השניים בדיוק, ושניהם שעירים מאוד: בן הזוג והחתולה.

אני דיברתי על הקרמים שלי. 

כבר זמן מה אני סופר מרוצה מקרם היום וקרם הלילה שלי אז חשבתי למה לא לחלוק את זה איתכן?!

הולכת לישון עם אחד ומתעוררת עם אחר
מאזן לחות של פראש לוק וקרם ויטמין K של רביבה

איפור עיניים עם מברשת אחת?! Challenge accepted!

 כמה מברשות צריך כדי לעשות איפור עיניים מלא?

לא "כמה מברשות אפשר", אני יודעת שאתן יכולות להצליח גם עם 25 מברשות שונות, עד כמה אפשר לצמצם את כמות המקלונים השעירים האלו, נניח כשרוצים לארוז לטיול?

כשקיבלתי מפארן מברשת עיניים דו צדדית הבנתי בין השורות של העלון שבחברה טוענים פחות או יותר שאפשר לעשות עם המברשת הזאת איפור עיניים מלא, כולל איליינר וגבות.
לא, ברצינות... היתה שם רשימת שימושים כ"כ מכובדת שאם חבר שלי היה עושה את כל הדברים האלו הייתי גוררת אותו כבר מזמן לחופה

אז מה כבר יכולתי לעשות..? קיבלתי על עצמי את האתגר

איפור עיניים עם מברשת אחת?! Challenge accepted! 

ינוחו על משכבם בשלום חלק ב'

בתור בלוגרית אני חייבת לציין שאחד המלכודות העצמיות המסוכנות ביותר זה לעשות פוסט שבכותרתו מצוי הביטוי "חלק א'", ברגע שמילה וחצי אלו יצאו מפיך את מחוייבת לנצח לעשות את חלק ב', אפילו שאין קוראת אחת לרפואה שזוכרת בכלל על מה דיברת. את עדיין מחוייבת וכבולה עמוק בתוכך.

הקשישים

אז קבלו את חלק ב' ביצ'ז ושחררו את נפשי המעונה.

בפוסט הקודם היה לנו מקרה של פודרה  twice dead, שני סיפורי אהבה- האחד זול והשני פחות, וגם מוצר שהשלכתי לזבל בעודו מלא מרוב אכזבה.

ינוחו על משכבם בשלום חלק א'- מילות פרידה למוצרים שסיימתי

התכנסנו (יותר נכון התכנסתי, למרות שקשה להתכנס לבד) כאן היום כדי להיפרד פרידה אחרונה ממוצרים, חלקם מתו בשיבה טובה וחלקם נפטרו בדרכים נוראיות.

אז אם אתן רוצות לשמוע על חייהם עד הסוף המר, או עד הנטישה הכואבת, המשיכו לקרוא:

R.I.P

דיופים בהכשר הארנבנות

גם לארנבונים מגיע יום חופש, אז לובה ומרים, בלוגרית מקסימה וולוגרית נהדרת בהתאמה, החליטו להכריז על היום כיום חופש לארנבונים והזמינו אותי ועוד בלוגריות איפור טיפוח ואופנה להשתתף במייזם.

המטרה- פוסט נטול אכזריות.

אז קודם כל שלחתי את כל הארנבים שלי ליום כיף, עטופים בסוודר ובתיקם כריך (פולניה או לא?!) וניגשתי לעבודה.

המטרה היתה למצוא דיופים (מוצרים שונים שנראים אותו דבר) נטולי אכזריות למוצרים אכזריים.

לפני שנגשתי למחקר והתחלתי בכלל לפזר אבקות ולהילחם בשפתונים הייתי צריכה לעשות שיעורי בית-מי נטול אכזריות, ומה זה נטול אכזריות? נכנסתי לאינטרנט מקור כל הידע והתבלבלתי עוד יותר- יש חברות שמצהירות שהן נטולות אכזריות אבל הן בבעלות תאגיד שמבצע ניסויים, יש חברות שבוחרות להמכר בסין, שם החוק מחייב ניסויים על בעלי חיים למוצרי איפור וטיפוח, יש כאלו שמוכרות רק בהונג קונג שלא מחייבים ניסויים... אוי לי. למה הכנסתי את עצמי?!

בגלל שלא ממש ידעתי מה לעשות קראתי לבילי, משגיחת הכשרות החתולית של הבית (שהתלוננה אגב, שאין יום חופש לחתלתולים, ממש מסכנה, קשה לישון כל היום...) והיא פסקה- "אנחנו הולכות על ההכשר המחמיר ביותר! אחרי הכל הכסף הולך לכיס אחד שמן, ואם הכיס מממן ניסויים בבעלי חיים אז החברה מבחינתי לא כשרה" מילים שלה, אני לא אתווכח.

אז הנה בפניכן הממצאים- דיופים נטולי אכזריות, כשר בהשגחת הארנבנות הראשית: 

(השמות המדוייקים של המוצרים מצויינים בתמונות)

נתחיל עם לקים,  בקטגוריה הזאת הופתעתי מכמה שקל להפוך להיות נטולי אכזריות, ברצינות- הרבה יותר קשה למצוא מוצרים שנוסו על בעלי חיים!

קיבלו הכשר: chic הישראליים שסוגרים את הפער עם החברות הבינלאומיות מעונה לעונה, china glaze, ג'ייד (עם קולקציית חורף אליפות) Ciate ועוד.



אני בחרתי שלושה לקים שאני מאוד אוהבת של ORLY שהם כמובן קיבלו את חותמת ההכשר: